[unable to retrieve full-text content]
Teen arrested for threatening violence at Florida grocery WTVMThe story for much of the past decade has been one of outperformance. Following a steep descent during the Great Recession, the stock market came back with a vengeance throughout the 2010s. The benchmark S&P 500 has gained 191% during the decade, through this past weekend. On a historical basis, that's nearly double the annualized average return of the market (including dividend reinvestment and adjusting for inflation).
Yet, one special group performed even better over the past decade: the so-called FAANG stocks.
Image source: Getty Images.
FAANG is an acronym for the collective of:
If you bought into the FAANG stocks at the closing bell on Dec. 31, 2009, you'd be up by the following today (including dividends for Apple and, in Facebook's case, based on its closing price following its IPO):
Not too shabby! An equal investment in each of the FAANG stocks would have resulted in an average return of 1,433% during the 2010s, or more than six times that of the benchmark S&P 500. This is why investors continually flock to these dominant companies.
The question is: Which FAANG stocks look poised to add to their gains in 2020 or potentially retrace? With this in mind, let's look at the no-brainer FAANG stock that appears to be buy-worthy this year, as well as the one you'd be best off avoiding.
An Amazon employee prepares items for shipping. Image source: Amazon.
When looking at traditionally high-growth companies, such as those found in the FAANG group, valuations metrics like the price-to-earnings ratio don't tell the full story. Rather, I'm a big fan of factoring in future growth prospects, which is why I believe the price-earnings-to-growth ratio (PEG ratio) is a considerably better indicator of value among FAANG stocks. And right now, there's a clear leader in my eyes: Amazon.
Over the trailing five-year period, Amazon's PEG ratio has often been well north of 2, which signifies a fully valued or aggressively priced stock. But Amazon's current PEG ratio of 1.2 actually suggests it's approaching value territory (a PEG below 1 would signal an undervalued company).
Furthermore, Amazon is set to see its cash flow explode over the next three years. After being valued at an average of 30 times its cash flow over the past five years, Amazon will end 2019 at roughly 20 times Wall Street's estimated 2020 cash flow per share, and a mere 11 times 2022's estimated cash flow per share.
Dare I say it? Amazon is a borderline value stock!
Interestingly enough, it's not the company's e-commerce segment that'll be doing the heavy lifting. Although Prime memberships have proved important in keeping consumers loyal, retail is a generally low-margin business. Instead, Amazon Web Services (AWS) is the business driving this company's long-term growth. AWS' cloud services are growing much faster than its e-commerce operations, and they're already generating more operating income, despite the fact that AWS sales have accounted for "only" $25.1 billion of the $193.1 billion in net sales through the first nine months of 2019.
After lagging the benchmark in 2019, I'm looking for Amazon to handily outpace the S&P 500's 2020 return.
Image source: Netflix.
On the other hand, I'm not a big fan of streaming giant Netflix this year, and I believe it could get trampled by the broader market.
Using the same metrics I used for Amazon, Netflix has a considerably loftier PEG ratio of 2.27, implying that it's fairly valued, if not a bit pricey. Although this is considerably lower than its five-year average PEG of more than 4, it's still not indicative of an enticing value.
Additionally, Netflix is the only FAANG stock that currently has an annual net-cash outflow. The streaming giant is sparing no expense in its efforts to move into international markets. As a result, all operating cash flow, plus some of the company's existing cash, is being funneled into this expansion effort. It could be years before Netflix generates positive operating cash flow.
But the big concern is the flurry of new competition in the streaming space from Walt Disney, Comcast, AT&T, and Apple, and existing players such as Amazon. Even though Netflix's management isn't concerned about this new competition, there's liable to be some amount of domestic attrition, which I find worrisome for two reasons.
First, U.S. streaming margins were double that of its international operations in the most recent quarter. This means if Netflix experiences a slowdown in U.S. subscriber growth, it'll really be felt in its bottom line. Second, as streaming competition has ramped up, I find it to be no coincidence that Netflix's actual paid subscriptions have missed its own estimates for the past two quarters.
While Netflix has shown itself to be the king of the streaming crowd for now, the signals appear to say the company will have a subpar 2020.
ברגע שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הורה לצאת מהסכם הגרעין עם איראן והטיל על משטר האייתולות חבילת סנקציות חריפה נוספת, החל כוח קודס בפיקודו של קאסם סולימאני ובאישורו של המנהיג העליון האיראני עלי חמינאי להגביר את קצב הפעילות במזרח התיכון. צעד אחרי צעד החלה איראן לבצע פרובוקציות והתקפות באמצעות שליחים שהבולטות בהן היו סביב מכליות הנפט, חברת הנפט הסעודית ארמקו והפלת המל"ט האמריקני. איראן בנתה את עצמה בפועל על מדיניות האין-תגובה של ארצות הברית ומדינות המפרץ. בשונה מהיוזמות ההתקפיות של ישראל במרחב הסורי נגד התבססות איראנית.
כשפעולות התגמול האמריקניות איחרו מלהגיע ההרתעה נפגעה ועלתה תחושת המסוגלות של איראן לבצע פעולות טרור. כך למעשה הרשה לעצמו סולימאני להתגרות בארצות הברית כי האיראנים בעצמם ספגו התקפות על שגרירות וקונסוליות בעיראק. בראשית נובמבר 2019 נהרגו שלושה מפגינים סונים עיראקים ו-12 נפצעו בהפגנה אלימה סמוך לקונסוליה האיראנית בעיר כרבלא, 100 ק"מ מדרום לבגדאד ובסוף חודש נובמבר התרחשה התקפה של מפגינים על הקונסוליה האיראנית בעיר נג'ף 160 ק"מ מבגדאד. כתוצאה מכך אסר המשטר האיראני על אזרחיו לבקר באתרים הקדושים ברחבי עיראק מחשש להתקפות.
בעימות האמריקני-איראני החליט טראמפ למתוח קו אדום וברור כדי לבלום את הסחף האיראני ואישר התקפה רחבה על בסיס מליציות שיעיות פרו-איראנית שהסתכמה ב-25 הרוגים ועשרות פצועים. יתרה מזאת, הפיצו האמריקנים את סרטון התקיפה שבוצע בעננות כבדה במסגרת מלחמת התודעה בין הצדדים והעצימו את ההשפלה. במזרח התיכון זהו רכיב קריטי לבחינה והערכת האויבים. עד כמה הוא הושפל ועד כמה נכון להיזהר לא להשפיל יותר מדי. תוך פחות מיממה אישר סולימאני התקפה על השגרירות האמריקנית באזור הירוק, עשרה קילומטרים רבועים בלב בגדאד שמוגדרים כמרחב בינלאומי מאובטח ושמור שבו נמצאות שגרירויות ומשרדי אינטרסים של מדינות מערביות נוספות.
זו לא היתה החלטה ספונטנית של כוח קודס אלא תכנית מבצעית בסל הכלים. אחרת אין דרך להסביר את האופן שבו כל הסנסורים והמתריעים למיניהם של ארצות הברית במרחב, כולל מעגלי האבטחה העיראקים קרסו באופן שאפשר לאלפי שיעים להגיע עד שערי המתחם המבוצר. פינוי השגריר האמריקני בבהילות מעיראק היה עדות לכישלון. כאילו שום דבר לא נלמד מההתקפה על הקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב בספטמבר 2012 במהלכה נהרגו ארבעה אמריקנים ביניהם השגריר כריסטופר סטיבנס.
אך האמריקנים כמו האמריקנים מביטים על האירוע הזה כיאה למעצמה. חושבים לאט ובטח מסתכלים אסטרטגית אם נכון לדרדר את האזור לעימות צבאי עקוב מדם עם איראן כשהעצבים האמריקניים חשופים היטב במזרח התיכון.
לכן, ניתן להעריך כי ההתקפה האמריקנית על בסיס המליציות היא מהלך אסטרטגי ולא טקטי. מטרתו היתה לחזק את ההרתעה נגד כוחות קודס האיראנים ושליחיהם ולמנוע סחף בתחומים נוספים. אך המכה וההשפלה שהנחילו האמריקנים גדולה מדי וסולימאני שעוד מלקק את הפצעים אישר כנראה גם הבוקר (רביעי) את המשך ההתקפות סביב השגרירות תוך התעלמות מוחלטת שהאזור אמור להיות מפורז ומאובטח.
ישראל מושפעת באופן ישיר ועקיף מהאירועים בין ארצות הברית לאיראן בעיראק. רק בשבוע שעבר הבהיר אביב כוכבי בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה כי לא רק שכל הזירות פעילות אלא שהתווספו זירות נוספות והדגיש את עיראק, "כוחות קודס פועלים בה (בעיראק א.ב) באופן יומיומי, כשהיא עצמה הפכה לאזור ללא משילות. אמל"ח מתקדם, עובר שם על בסיס חודשי. ואנחנו לא יכולים שהדבר הזה יעבור בלי טיפול". אך דבריו של כוכבי נאמרו לפני ההתקפה על ההתקפה האמריקנית על המליציות והתגובה האלימה נגד השגרירות. כבר אז היה ניתן לחשוב שישראל לא מתנהלת בחופשיות במרחב האווירי העיראקי, כפי שיוחסה לה בתקשורת, כדי לסכל שיירות נשק איראניות כמו שהיתה רוצה בעיקר בגלל רגישויות בתחום המדיני. מן הסתם עכשיו ביתר שאת. ארצות הברית תהיה מעוניינת לנהל את מלחמת המוחות עם איראן ללא רעשי רקע. בטח לא מצד ישראל.
הדרג המדיני וצה"ל יצטרכו לחפש אפיקים ודרכי פעולה אחרים כדי לנטרל את העברות אמצעי הלחימה מאיראן דרך עיראק ולמנוע התבססות איראנית והקמת בסיסים בעיראק. אחת השאלות שחייב לשאול בשלב הזה היא באיזה אופן ישפיעו האירועים במרחב העיראקי על המרחב הסורי. הרוסים ערים היטב להתרחשויות ומבינים את אופי הפעילות הישראלית ועשויים להטיל הגבלות דומות כדי לצמצם עד כדי לבטל את הפעילות הישראלית לפגיעה ושיבוש של התבססות איראנית בסוריה. רק לאחרונה התפרסמו ברשתות החברתיות בשפות זרות שני אירועים בהם חשף חיל האוויר הרוסי את מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי במרחב הסורי ודרש מהם לחזור למרחב הישראלי. בצה"ל לא הגיבו לפרסומים. גם אם אין אמת בפרסומים בשפה הרוסית, הם משקפים אווירה מתוחה ולחוצה סביב האינטרסים הרוסים בסוריה.
הרמטכ"ל לא הסתיר בשבוע שעבר את רמת הנפיצות והדגיש כי יש "להמשיך לעקור מאדמת סוריה יכולות איראניות שמאיימות על ישראל, אם לא נפעל. האמל"ח יישאר". לאחר מכן העריך כי "אם נפעל יש סיכוי גבוה שהאיראנים יגיבו. ומכאן הדרך קצרה לעימות. היה טוב יותר אם לא היינו היחידים שפועלים נגדם באופן קינטי. באופן התקפי, זו המציאות לעת הזו. אנחנו מתכוונים להמשיך את הפעילות הזו לעת הזו. אנחנו מתכוונים לעשות את זה בשיקול דעת. באחריות. בהסתכלות זירתית, בתוך שקילת על השיקולים. כל ההשפעות. כל ההשלכות. אבל אנחנו לא ניתן לאיראן להתבסס במרחב הצפוני בכלל ואפילו לא בעיראק".
גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי גדל הסיכוי בשנת 2020 לעימות מוגבל או רחב עם איראן. במיוחד כשבוחנים את ההתנהלות האיראנית סביב פרויקט הגרעין. משטר האייתולות החליט בתגובה לצעדים של הבית הלבן לצאת בהדרגה מהסכם הגרעין עם המערב. יותר צנטריפוגות פועלות כיום. יותר אורניום מועשר מעבר למה שסוכם. יותר מדענים מגויסים לעבודה ואין תגובה נחרצת של המערב. לכן, החשש הישראלי הוא שאם האיראנים יקבלו החלטה יוכלו לרוץ להרכבת פצצת גרעין תוך כחצי שנה. לכן, מעריכים גורמים בישראל שעל רקע המצב המתוח מאוד יש לתכנן את סדר הפעולות והנחישות נגד איראן בטווח של עשר שנים קדימה אך גם בטווח המיידי.
לפי רצף האירועים, האיראנים יכולים שלא לחכות לתום הבחירות לנשיאות בארצות הברית ויכולים לנקוט בפעולות אגרסיביות עוד קודם לכן. איראן היא כבר מזמן לא האויב שנמצא בטווח האלף מייל מישראל. הוא אויב שניתן לראות בעין בגבולות לבנון, עזה באמצעות שליחים, סוריה ומאחוריה עיראק הקרובה באופן יחסי.
"אני בעצמי, הממשלה והאומה האיראניים, מגנים את הרוע של ארצות הברית באופן החריף ביותר", צוטט חמינאי. בחשבון טוויטר המזוהה עימו נכתב: "האיש הזה (טראמפ) מייצץ שהם רואים באיראן אחראית לאירועים בבגדד ושהם יגיבו לאיראן. 1. אתם לא יכולים לעשות כלום. 2. אם היה לכם היגיון - שאין לכם - הייתם רואים שהפשעים שלכם בעיראק ובאפגניסטן גרמו למדינות לשנוא אתכם".
המפגינים הפרו-איראנים הציתו קיר חיצוני של מבנה השגרירות האמריקנית בבגדד, כך דווח ברשת "אל-ג'זירה". לפי דיווח ברשת "סקיי ניוז" בערבית, כוחות הביטחון העיראקיים ירו פצצות גז מדמיע לעבר המפגינים. ב"אל-ערבי אל-ג'דיד" דווח כי אוהלי מחאה חדשים הוקמו באזור השגרירות. ולפי סוכנות ידיעות עיראקית, בעימותים שהתחדשו, יש כבר כמה פצועים בקרב מפרי הסדר.
חיילי מארינס נוחתים בבגדד // צילום: רויטרס
בעקבות התקיפה על השגרירות, הדגישו במחלקת המדינה כי הדיפלומטים נותרו בטוחים במבנה ולא היו תוכניות לפנותם. הכוח המגן במקום השתמש ברימוני הלם ובגז מדמיע כדי להדוף את המפגינים הפרו-איראניים, ששרפו את עמדת הביטחון בכניסה, אך לא חדרו למתחם המרכזי.
פעמיים בהפרש של 40 שנה הצליחה הרפובליקה האסלאמית של איראן להשפיל את ארה"ב בפגיעה ישירה באחד מסמלי המעצמה החזקה בעולם ובאותה שיטה עצמה.
ב־1979 פשטו תומכי חומייני על השגרירות האמריקנית בטהרן והחזיקו באנשיה כבני ערובה. אתמול, ביומה האחרון של 2019, פרצו אנשי מיליציות פרו־איראניות בעיראק אל מתחם השגרירות האמריקנית בבגדד - קרובים מאי פעם ללקיחת בני ערובה אמריקנים בשבי.
המארינס נוחתים בבגדד // צילום: רויטרס
מבחינות רבות, ההשפלה של אתמול היתה אפילו צורבת יותר. "האזור הירוק" בבגדד, המאכלס את שגרירות ארה"ב לצד שגרירויות אחרות ומבני ממשל, הוא מתחם מבוצר, אולי אחד השמורים ביותר בעולם, מוקף בטבעות אבטחה חיצוניות ופנימיות של יחידות צבא וכוחות ביטחון עיראקיים. עשרות מחסומים ונקודות ביקורת מוצבים בדרכים המוליכות אליו.
עוד באותו נושא
בדיעבד מתברר ששומרי המתחם עמדו מן הצד, לא ניסו למנוע את כניסתם של אלפי המפגינים דרך השער הראשי והניחו להם להתקדם באין מפריע אל מבנה השגרירות האמריקנית, שהקמתו עלתה מאות מיליוני דולרים.
בתמונות ששודרו מתוך השגרירות, שאחדים מחדריה הועלו באש בידי אנשי המיליציות, נראו חיילים אמריקנים מצטופפים מכותרים ומפוחדים באחד החדרים, חרדים לגורלם.
הנשיא טראמפ צייץ אתמול שאיראן היא שעומדת מאחורי המתקפה על השגרירות, ולא טעה. בחצי השנה האחרונה עוקב קאסם סולימאני, מפקד כוח אל־קודס, אחרי היעדר כל תגובה מצד ארה"ב על שורה של פרובוקציות שנקט בתגובה לסנקציות שהוטלו על ארצו - החל בהבלגה על הפגיעה במכליות הנפט במפרץ הפרסי והפלת המל"ט האמריקני וכלה בהתעלמות מהפצצת מתקני הנפט בסעודיה.
מפגינים פרו-איראניים נתלים על מבנה השגרירות האמריקנית בבגדד // צילום: אי.פי.אי
בעת האחרונה החליט שאפשר להעלות את הרף. הרקטות שירו בסוף השבוע שעבר אנשי המיליציה הפרו־איראנית בעיראק, גדודי חיזבאללה, בהוראה ישירה מטהרן, לעבר הבסיס העיראקי־אמריקני ליד כירכוכ, ושגרמו למותו של קבלן אמריקני ולפציעתם של שני אחרים, היו מארב מתוכנן. ההפצצה האמריקנית, שבאה בתגובה וגרמה למותם של 30 מאנשי המיליציה, אפשרה לסולימאני להורות למשתתפי ההלוויות אתמול בבגדד להסתער על השגרירות האמריקנית.
ובכלל, עיראק היא אזור הפעולה המועדף על סולימאני במלחמה שהוא מנהל נגד ארה"ב במזרח התיכון, מכמה סיבות: האחת, זה מאפשר לאיראן לנהל את המלחמה באמריקנים באמצעות שלוחים, "פרוקסי", ולרחוץ בניקיון כפיה. "לא אנחנו ירינו על הבסיס הצבאי". השנייה, אלפי החיילים האמריקנים בעיראק הם מטרה נוחה לפגיעה מכיוון שרבים מהם שוהים בבסיסים הנמצאים בטווח ירי קצר של המיליציות הפרו־איראניות.
השלישית, עימות עם ארה"ב על אדמת עיראק באמצעות המיליציות הכפופות לטהרן מסייע לאיראנים לתקוע טריז בין וושינגטון לבין השלטון בבגדד. כך, למשל, מכיוון שמרבית לוחמי המיליציות שנפגעו בהפצצה האמריקנית הם אזרחי עיראק, נאלץ ראש ממשלת עיראק המתפטר לגנות את ההפצצה האמריקנית ואת "הפגיעה בריבונות ארצו", בלי להזכיר במילה את הפגיעה באמריקנים בבסיס הצבאי בכירכוכ.
מפקד כוח קודס סולימאני // צילום: אי.אף.פי
ומעבר לזה, אתמול התברר שאיראן מתכוונת לנצל את "תקרית השגרירות" כדי לגייס תמיכה ציבורית בעיראק בעד סילוק השגרירות והכוחות האמריקניים מעיראק.
לשם כך נצטוו המפגינים להקים אוהלי מחאה סביב מתחם השגרירות ולהיערך שם לשהות ממושכת, ומסיבה זו עצמה מיהרה אתמול וושינגטון לדרוש מבגדד להרחיק אותם לאלתר.
העימות עם איראן על אדמת עיראק, שהסלים אתמול, מציב בפני ממשל טראמפ דילמה לא פשוטה: מצד אחד, המשך מדיניות ההבלגה וההתעלמות ממעשי ההתגרות של איראן רק יעודדו את האיראנים לבצע תקיפות נועזות יותר באמצעות המיליציות הסרות למרותם, ואם, חלילה, יחליט טראמפ בסופו של דבר להסיג את כוחותיו מעיראק - איראן תחגוג את ניצחונה הגדול ביותר.
מנגד, כל החלטה בוושינגטון להמשיך לפעול צבאית נגד האיראנים ושלוחיהם, ברוח התקיפה האווירית בתחילת השבוע, היא ללא ספק הכרחית, אבל עלולה לסבך את ארה"ב במלחמה שטראמפ, בשנת בחירות, ממש אינו מעוניין בה.
"המרשם הפלילי עליו נסמכות הפרקליטות, המשטרה ובתי המשפט אינו בהכרח נכון ומדוייק"
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, פרסם החלטה שקוראת לראשי מערכת אכיפת החוק להנהיג שינויים ולגבש נהלים חדשים בנוגע לעדכון המרשם הפלילי.
הכל התחיל כאשר סנגורית פנתה לנציבות והתלוננה על תופעה, לפיה גיליון המרשם הפלילי של חשודים ונאשמים אינו מעודכן במשך תקופה ממושכת ואינו משקף את מצבם. הסנגורית הציגה מקרים שונים, אשר שיקפו את טענתה. הפרקליטות טענה בתגובה, כי המשטרה היא הגורם הבלעדי אשר בסמכותו להפעיל את המרשם הפלילי ולבצע בו עדכונים. עוד הוסבר, כי בכל פרקליטות מחוז נמצא נציג משטרה אשר אמון על עדכון המרשם הפלילי, ואולם, אין ביכולתו של הנציג המשטרתי לעמוד בעומס המוטל עליו, ועל כן, עשרות רבות, שלא לומר מאות, תיקים ממתינים לדיווח שבועות, חודשים ואף שנים, לאחר קבלת ההחלטה בעניינם.
הנציב מתח ביקורת חריפה על התנהלות זו וקבע, כי הרישום הפלילי, שהינו בבחינת תיעוד רשמי ולו מעמד וכוח ראייתי ממדרגה ראשונה, ושעליו נסמכים הפרקליטות, המשטרה ובהמשך בתי המשפט, אינו בהכרח נכון ומדויק, ובוודאי אינו תמיד מעודכן.
עוד קבע הנציב, כי " ברישום הפלילי של אזרח יש כדי להשליך על תוצאות הליכים משפטיים המתקיימים בעניינו, הליכים פליליים ו/או אזרחיים. כמו כן, יש ברישום הפלילי של אזרח כדי להשפיע ולהטות החלטות הנוגעות למהלך חייו. גדולה מזו, יש ברישום פלילי לא נכון כדי להקים מכשול בפני פרקליטים המניחים בפני בית המשפט נתונים לא נכונים העלולים לעוות דין ".
כך למשל, במקרים שהובאו על ידי הסנגורית, העיכוב בעדכון הרישום הפלילי מנע מחשודה, אשר התיק בעניינה נסגר, לשמש מפקחת עבור בעלה. העיכוב בעדכון הרישום הפלילי של חשוד נוסף עלול היה למנוע קידומו לדרגת רב-סרן בצה"ל.
בהחלטתו מציין הנציב החלטה קודמת שלו בנוגע לעיכוב בעדכון המרשם הפלילי, ומזכיר כי המליץ בעבר להוציא הנחיה אשר קובעת שהטיפול של הפרקליטות בתיק יסתיים רק לאחר עדכון המרשם הפלילי. "למגינת הלב, המלצה זו לא יושמה עד היום, בין היתר בטענה, כי התקלה המתוארת הינה נדירה וכי, ככלל, הדיווח מתבצע באופן תקין. בירור התלונה העלה כי אין זה המצב", כתב הנציב בהחלטה ושב על המלצתו להוציא הנחיה לכלל התובעים, שלפיה לאחר מילוי טופס הדיווח המשטרתי, עליהם לוודא שהדיווח אכן נקלט במערכת הרישום הפלילי, ורק לאחר קליטתו כאמור, להביא הטיפול בתיק לכלל סיום.
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, פרסם תמצית החלטה שקוראת לראשי מערכת אכיפת החוק להנהיג שינויים ולגבש נהלים חדשים בנוגע לעידכון המרשם הפלילי.
סניגורית פנתה לנציבות והתלוננה על תופעה, לפיה בשל מחדלים, גיליון המרשם הפלילי של חשודים ונאשמים אינו מעודכן במשך תקופה ממושכת ואינו משקף נאמנה את מצבם. הסניגורית הביאה שלושה מקרים שונים, אשר שיקפו את טענתה.
הפרקליטות טענה בתגובה, כי המשטרה היא הגורם הבלעדי אשר בסמכותו להפעיל את המרשם הפלילי ולבצע בו עדכונים. עוד הוסבר, כי בכל פרקליטות מחוז נמצא נציג משטרה אשר אמון על עדכון המרשם הפלילי, ואולם, אין ביכולתו של הנציג המשטרתי לעמוד בעומס המוטל עליו, ועל כן, עשרות רבות, שלא לומר מאות, תיקים ממתינים לדיווח שבועות, חודשים ואף שנים, לאחר קבלת ההחלטה בעניינם.
הנציב מתח ביקורת חריפה על התנהלות זו וקבע, כי הרישום הפלילי, שהינו בבחינת תיעוד רשמי ולו מעמד וכח ראייתי ממדרגה ראשונה, ושעליו נסמכים הפרקליטות, המשטרה ובהמשך בתי המשפט, אינו בהכרח נכון ומדויק, ובוודאי אינו תמיד מעודכן.
עוד קבע הנציב, כי "ברישום הפלילי של אזרח יש כדי להשליך על תוצאות הליכים משפטיים המתקיימים בעניינו, הליכים פליליים ו/או אזרחיים. כמו כן, יש ברישום הפלילי של אזרח כדי להשפיע ולהטות החלטות הנוגעות למהלך חייו. גדולה מזו, יש ברישום פלילי לא נכון כדי להקים מכשול בפני פרקליטים המניחים בפני בית המשפט נתונים לא נכונים העלולים לעוות דין".
כך למשל, במקרים שהובאו על ידי הסנגורית, העיכוב בעדכון הרישום הפלילי מנע מחשודה, אשר התיק בעניינה נסגר, לשמש מפקחת עבור בעלה. העיכוב בעדכון הרישום הפלילי של חשוד נוסף עלול היה למנוע קידומו לדרגת רב-סרן בצה"ל.
בהחלטתו מציין הנציב החלטה קודמת שלו בנוגע לעיכוב בעדכון המרשם הפלילי, ומזכיר כי המליץ בעבר להוציא הנחיה אשר קובעת שהטיפול של הפרקליטות בתיק יסתיים רק לאחר עדכון המרשם הפלילי. "למגינת הלב, המלצה זו לא יושמה עד היום, בין היתר בטענה, כי התקלה המתוארת הינה נדירה וכי, ככלל, הדיווח מתבצע באופן תקין. בירור התלונה העלה כי אין זה המצב", כתב הנציב בהחלטה ושב על המלצתו להוציא הנחיה לכלל התובעים, שלפיה לאחר מילוי טופס הדיווח המשטרתי, עליהם לוודא שהדיווח אכן נקלט במערכת הרישום הפלילי, ורק לאחר קליטתו כאמור, להביא הטיפול בתיק לכלל סיום.
לאור חשיבות העניין, הועברה החלטת הנציב גם לטיפולם של מ"מ מפכ"ל המשטרה ולראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה.
