ליברמן: "אם עד יום כיפור לא תהיה פריצת דרך בהרכבת הממשלה, נניח הצעה משלנו" - מעריב
פרסום ראשון: גורם ב"ישראל ביתנו" אמר היום (רביעי) בשיחה עם "מעריב אונליין" כי במהלך ישיבת המנהלת של המפלגה, יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, אמר כי "הדבר האחרון שמדינה צריכה אותו היום זה סיבוב שלישי של הבחירות. נראה שגם אם יתקיימו בחירות חדשות, המפה הפוליטית לא תשתנה מהותית. לכן חייבים להגיע לפתרון מושכל ולהשאיר את כל השיקולים האישיים והאגו בצד".
הגורם ציין כי ליברמן אמר עוד שהוא "מקווה שעדיין ניתן להתקדם במסגרת הדו-צדדית בין הליכוד לכחול לבן, אפשר להתקדם הרבה מעבר ממה שראינו עד היום, אך אם עד יום כיפור לא תהיה פריצת דרך, ישראל ביתנו תניח הצעה משלה לשתי הסיעות. בכל מקרה, מיום כיפור ניכנס למלאכת הרכבת הממשלה בהילוך גבוה". עוד נמסר כי ליברמן הבהיר שינצל את יום השבעת הכנסת ה-22 למגעים הלא פורמליים עם ראש הליכוד וכחול לבן.
אמירתו של ליברמן באה על רקע דברים שנאמרו היום בישיבת סיעות הימין. במהלך הישיבה עלתה השאלה, אם ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך להזמין את ליברמן לפגישה. ראש הממשלה היה זה ששאל את דעת המשתתפים, וזאב אלקין, יריב לוין , איילת שקד ומשתתפים נוספים תמכו ברעיון, לא היו מתנגדים.
עם זאת, כרגע הכיוון הזה תקוע, ולהערכת הגורמים בבלוק הימין, לא תהיה התקדמות עד שכחול לבן לא יחזירו את המנדט לנשיא גם הם. לדבריהם, כאשר המערכת תגיע לישורת האחרונה, כלומר, ל-21 ימים האחרונים לניסיונות להקים קואליציה, אז הצדדים עשויים להתפשר. עוד אמרו הגורמים, שהחרדים רומזים לנכונות להתפשר עם ליברמן בכמה תחומים, כולל נוסחת חוק הגיוס ודברים נוספים, אבל זה יכול לקרות רק אם יהיה מו"מ עם ישראל ביתנו ולא בשלב הנוכחי.
הפתעה במערכת הפוליטית: ציר נתניהו-בנט - ישראל היום
אחרי הרבה דם רע - שני היריבים הוותיקים מהדקים יחסים • בשבועיים מאז הבחירות מרבים ראש הממשלה ויו"ר הימין החדש לשוחח בטלפון ואף קיימו שלוש פגישות אישיות • על מה משוחחים? ההערכה היא כי מדובר בתרחישים הפוליטיים לאור המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת
בין המחוג המשפטי לפוליטי: נתניהו על סף הפסד במרוץ - וואלה!
בין המחוג המשפטי לפוליטי: נתניהו נמצא על סף הפסד במרוץ נגד הזמן
שעת השי"ן, השימוע, היא המשוכה האחרונה של החשוד בנימין נתניהו בהתקדמות האיטית אך הבטוחה לעבר כתב האישום נגדו. משוכה שמערכת התביעה הציבה לעצמה ושהפוליטיקאי נתניהו ניצל כדי להרוויח זמן; וגם עכשיו, בשדה האחר, של הרכבת ממשלה או בחירות לכנסת ה-23, הוא מתמודד עם הזמן - ונמצא על סף הפסד.
יש שני מספרים מוצקים ועוד אחד משוער הקרוב אליהם המקרינים עכשיו על מצוקת נתניהו: 61, 68 והמספר הנוסף משתרע בין 40 ל-75.
עוד בוואלה! NEWS
אחרון תחילה. פרקליט המדינה, שי ניצן, מסיים את מכסת שש שנותיו בתפקיד ב-16 בדצמבר. ניצן משתתף בארבעת ימי השימוע ויהיה בכיר החותמים על חוות הדעת המסכמת שתוגש ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לאחר סוכות. כמה לאחר וכמה מהר יאשרר אותה מנדלבליט - זה יקבע אם ההחלטה על כתב האישום תתקבל עוד בתקופת ניצן.
כשניצן מונה, לקראת סוף תקופתו של משה לדור, נותר בדיוק חודש בין אישור ממשלת נתניהו להמלצת ועדת האיתור עליו, ב-16 בנובמבר, לבין כניסתו לתפקידו. נדרשת חפיפה עם הפרקליט היוצא, גם אם הנכנס הוא משנהו, כפי שהיה ניצן וכפי שעשוי/ה להיות הפרקליט/ה הבא/ה.
אמצע או לכל המאוחר סוף נובמבר הוא לפיכך מועד סביר למינוי פרקליט המדינה, אלא שכאן מסתבכת התמונה, כי בראש ממשלת המעבר - עובדה בעייתית אך פתירה, כולל במינויי שופטים לעליון - עומד החשוד. הוא מי שאמור לקבוע את נוהל המינוי של שותף מרכזי בתביעה נגדו ולהשפיע על האיוש.
החלטות קודמות של הממשלה, מאז פרישת עדנה ארבל מתפקיד פרקליטת המדינה, קבעו את הנוהל וקצבו את תקופת הכהונה. כך התמנו ניצן, לפניו לדור ולפניו ערן שנדר, שהסתפק בשלוש שנים. להחלטות ממשלה אין תוקף מחייב לעתיד. נתניהו יכול להחתים את שריו על נוסח אחר, המדלג על האיתור ומחזיר לשר המשפטים, בא-כוחו אמיר אוחנה, סמכות בלעדית להגשת שמו של מועמד כלשהו.
הממשלה יכולה גם להיצמד לנוהג ועדת האיתור אך לשחק בהרכבה וביחסי הכוחות בתוכו. כיום, בטרם שינוי, מתקיים מאזן עוצמה או אימה בין היועמ"ש, שהוא ראש הוועדה, לבין הדרג הפוליטי, השולט לחלוטין בשניים מחמשת או ששת החברים - נציב שירות המדינה וממלאת-מקום מנכ"לית משרד המשפטים. חמישה או שישה, משום שלא תמיד ישב בוועדה גם שופט בדימוס מהעליון, מינוי של נשיאת בית המשפט שניתן לשער שעמדתו תהיה דומה לזו של היועמ"ש (אף שבמקרה דומה, של מינוי היועץ עצמו, היה הנשיא בדימוס אשר גרוניס במיעוט שהתנגד למנדלבליט). עד כה נדרשה הסכמת רוב של ארבעה להמלצה על מועמד. אם, בהרכב מחומש, הנציב והמנכ"לית יסרבו להצטרף להמלצת היועמ"ש, פרופסור למשפטים ועורך דין פרטי, ייבלם המועמד המועדף על מנדלבליט. גם אם לא, הממשלה יכולה לדרוש שמות שלושה מועמדים סופיים ולא אחד ולשמור לעצמה את הסמכות לבחור ביניהם ולתמרן לכיוון הנוח לה.
הקלפים עשויים להיטרף
נתונים אלה ישפיעו גם על נכונותם של משפטנים מנוסים להתמודד על התפקיד, בלי להתבזות בהפסד מוכתב מראש לאיש של הקובע הסופי - נתניהו או מנדלבליט. מול לדור התמודד בין השאר עו"ד יהודה וינשטיין. כשהפסיד, הצליח בהתמודדות על תפקיד היועמ"ש והיה לממונה על לדור. מול ניצן התמודד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (ולימים, במילואים, אחד משופטי הערעור במשפט אלאור אזריה), צבי סגל. היו לסגל כישורים מתאימים - ארבל קבעה תקדים בשובה לפרקליטות מבית המשפט המחוזי - אך סיכויים קלושים, בגלל תמיכתו הברורה של וינשטיין בניצן, שאחד מנימוקיה היה כושרו לנהל את הפרקליטות, מה שלא התגלה כמדויק. ארבעה מחברי הוועדה אכן הצביעו בעד ניצן והחמישי הודיע שבעיניו ניצן ראוי, אך פחות מאיש הפרקליטות יהושע (שוקי) למברגר.
שש שנים אחר כך נחשב אחיו, שלמה (מומי) למברגר, לאחד משני המועמדים הפנימיים המובילים, לצד ליאת בן ארי. שניהם משנים לניצן, למברגר - שהיה פרקליט מחוז תל אביב (פלילי) - ותיק ובכיר יותר. אלא שהקלפים עשויים להיטרף אם יוזמן מועמד חיצוני ותובטח לו תמיכת רוב, ומעל הכול - אם המתכונת תשתנה או אם יתברר שנתניהו ואוחנה רשאים להשפיע על התהליך.
לכל ממלא תפקיד סמכות ואחריות מלאות עד לרגע העברת המקל למשמרת הבאה. לראייה, נתניהו. אבל צפוי שמרגע המלצת ועדת האיתור או החלטת הממשלה יטענו תומכי נתניהו שניצן הוא ברווז חיגר. לכן, ככל שסיום כהונת ניצן הוא אחד הגורמים המשפיעים על מועד ההחלטה על כתב האישום, המספר הנוסף זז למטה מ-75, יום השבעת הפרקליט הבא, אל 45 לכל היותר.
המספר הבא הוא 68 הימים שיחצצו בין הודעת נתניהו לנשיא ראובן ריבלין כי לא הצליח במאמציו להרכיב ממשלה לבין כישלון המהלכים הבאים והתפזרות הכנסת לקראת בחירות. 68 = חמישה ימים להתייעצויות נשיאותיות נוספות (בשני שלבים שונים בתהליך) + 28 ימים לבני גנץ; המועמד שלאחר כישלון הראשון אינו נהנה כקודמו מארכה של עד 14 יום + 21 יום, אם ייכשל גם גנץ, אך רק לאחר מיצוי כל ארבעת השבועות שלו, להחתמת 61 חברי כנסת על תמיכה באחד מהם + 14 יום לאותו מאושר, שלא בהכרח יהיה גנץ או נתניהו.
פירושו של חשבון זה הוא שלא לפני כמעט אמצע דצמבר, או לכל המוקדם קרוב לסוף נובמבר אם לא יימצאו 61 ח"כים שיסכימו על מועמד, תגיע שעת האמת של הכנסת, למשול או לחדול. זה סיוט לנתניהו, כי עד אז - בהתחשב גם בפרישת ניצן - אמורה ליפול הכרעת מנדלבליט על כתב האישום, והמחוג המשפטי יקדים את המחוג הפוליטי. במקרה כזה, מסתכן נתניהו בפסילתו בבג"ץ, במענה לעתירה, כמועמד להרכבת ממשלה חדשה.
ערב ראש השנה, כאילו הוא מדבר לקהל של פתאים, הצטלם נתניהו לסרטון ששידר שני מסרים. הראשון הוא כי נתניהו בעד ממשלה משותפת עם כחול לבן, אבל רק כשהוא הראש הפותח. ואילו לפי המסר השני, גנץ, המסרב לכך ויהיה אחראי לסבב השלישי של הבחירות, ייכשל כמותו ולכן אין טעם לבזבז את ארבעת השבועות הקרובים ומוטב לגשת מיד ל-21 הימים האחרונים, שבסופם יוקדמו שוב הבחירות.
לא שבחירות נוספות מפחידות כל כך - הן תאפשרנה, למשל, למפלגת העבודה להשתחרר מהכבילה העצמית לאורלי לוי-אבקסיס ולהתאחד עם המחנה הדמוקרטי - אך הסרטון לימד שוב עד כמה נואש נתניהו. הוא מאמין, בניגוד לשכל הישר ולסקרים, המצטלבים הפעם, שהמצביעים יאשימו את יריביו בכך שלא נכנעו לתכתיביו; והוא חושב שגנץ כסיל עד כדי בליעת הפתיון.
השיקול הקר של נתניהו
בסוף מאי הטיח נתניהו באביגדור ליברמן, שהמליץ עליו כמועמד להרכבת ממשלה אך לא סייע לו להפוך את ההלכה למעשה, שהוא האשם בהקדמת הבחירות. המצביעים שמעו והגיבו: הם לקחו מהליכוד שלושה מושבים והעבירו אותם לליברמן. ה-60 בגוש נתניהו ירדו ל-55. המשך המגמה מתבקש, אבל נתניהו הגיע למצבו של מהמר המוכן לגלגל את הקובייה עוד ועוד, אולי יתרחש לו נס לאס וגאס.
כך נתניהו, אישית, כשהליכוד כולו נגרר אחריו על שותפיו. מבחינתם, זאת אולי תוצאה של שיקול קר: להמתין עד להעברת ההרכבה לגנץ או אף לשלושת השבועות של ההחתמה בכנסת ולהתנער מטיוטת ההאשמה בסדיקת החומה. קל יותר לערוק כשמעמדו של נתניהו מתערער, כמי שנכשל פעמיים רצופות - כל פוליטיקאי אחר היה מתפטר - וכנאשם.
הטקטיקה של גנץ תמוהה. כל עוד נתניהו ניסה להרכיב ממשלה, היה כדאי לגנץ להניח למונה לפעול. שיטת המיקוח שלו הפוכה מההגיונית. ודאי שאסור לו להסכים לשרת תחת נתניהו, אך תנאי זה מוטב היה להניח בצד, עוד יחזרו אליו וייפרדו בגללו, ולשאת ולתת בינתיים על הרכב הממשלה.
היה נכון לקבל תחילה מהליכוד מושג על מספר השרים ועל חלוקת התיקים. מתוך 55 הח"כים שנתניהו הביא לעסקה, רק 48 רוצים תיקים. השבעה של ליצמן וגפני מסתפקים בסגנות-שר ובראשות ועדת הכספים, שכחול לבן תתבע לעצמה או לאחת משותפותיה. מתוך ה-48, שני שלישים הם ליכוד ושליש - ש"ס וימינה. המפתח לתיק אינו יכול להיות פחות משלושה ח"כים לשר, כי מול ה-16 של הימין והחרדים יהיה מספר דומה של כחול לבן ושות', ממשלה מנופחת כשלעצמה. כל שר נוסף לימינה, במאבק הפנימי בין שקד לפרץ לסמוטריץ' לבנט, ייגרע ממכסת הליכוד. אוחנה ואמסלם, גמליאל ואקוניס, גלנט וברקת, הנגבי ושטייניץ ייאבקו על נתחים בשלל דל; ואין לשכוח את פייגלין, שנתניהו "רואה בו שר" בממשלתו. זה, בעיניהם, מחיר הוגן של נאמנותם הנרצעת לנתניהו? גם להתבזות וגם להישאר מחוץ לממשלה?
כישרונות נסתרים מהעין
זה הצד הכמותי. אשר לתיקים, השאלה אינה רק בכירות (ביטחון, אוצר ולכאורה גם חוץ, תיק ריק הקוסם ארכאית לישראל כץ ויאיר לפיד) ומושבים בקבינט. תיקי המשפטים וביטחון הפנים חייבים להילקח מהליכוד. בטווח המידי, כשתקום ממשלה, יתמנה למשטרה מפכ"ל. ייתכן שגם מינוי פרקליט המדינה יידחה עד להתייצבות שר קבוע במשרד המשפטים, לאחר הקמת הממשלה. בהמשך, ועדת מינוי השופטים ממתינה לאיוש - שר המשפטים, שר נוסף ושני נציגים מהכנסת. אלה פרטים שנציגי כחול לבן היו יכולים לתבוע מהליכוד, כדי לחשוף סתירות בהתחייבויות וליצור מתחים בתוך המפלגה ובינה לבין שותפותיה. לגנץ, בניגוד לנתניהו, הרי לא אצה הדרך להתחיל את הספירה לאחור.
כישרונותיו הפוליטיים של גנץ - ובהשאלה גם הדיפלומטיים, לקראת חידוש ההידברות עם הפלסטינים - עדיין נסתרים מהעין. ייתכן שהוא סומך על ליברמן, או שאף סיכם איתו, שברגע האחרון, כדי להושיע את ישראל מבחירות נוספות, ירד מהיציע למרכז המגרש ויודיע על הצטרפותו לממשלת מיעוט, ממשלת חירום, או על תמיכתו בה מבחוץ, לתקופה קצובה - שלושה חודשים, למשל - שבמרוצתה יאושרו חוקי הגיוס, הנישואים האזרחיים ופתיחת העסקים בשבתות. תמורת הישג כזה, יכול ליברמן לחיות ברשימת ה-61 (או 65, עם המשותפת כולה, או 62, בלי בל"ד) במכתב לנשיא בעד גנץ.
כך יאבד נתניהו את הסיכוי האחרון להרכיב ממשלה חדשה ולחמוק לזמן מה נוסף ממשפט. למנדלבליט לא תישאר אמתלה להשהות עוד את החלטתו על כתב האישום. והוא לא ינהג כך מתוך אחוות קצינים עם גנץ, אחד האחראים העיקריים לתלאות שעברו על מנדלבליט בשנים 2013-15.
באמצע העשור שעבר היה מנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי שהציל את אלוף פיקוד הצפון גנץ, ואת עתידו במטכ"ל, מענישה דומה בחומרתה לשני אלופים אחרים שנחקרו על עבירות-לכאורה. ב-2011 עוד הספיק לכהן שמונה חודשים תחת הרמטכ"ל גנץ, שגמל לו רעה תחת טובה, מינה לפצ"ר אחריו - בלחץ שר הביטחון אהוד ברק - את אויבו דני עפרוני והצית בכך את השרשרת שקלעה את מנדלבליט לחקירה פלילית בפרשת הרפז וכמעט סיכלה את מינויו ליועמ"ש.
המשקעים, שעיכבו גם את כניסתו של גבי אשכנזי לפוליטיקה, עודם שם, אך מתגמדים מול ההחלטה הגורלית, בתיקי נתניהו, של ראש התביעה הכללית, במשרדו שברחוב סלח-א-דין. עד כה, עד להתפקע, סלח וסלח וסלח. הגיע זמנו של הדין.
פרקליטו של נתניהו בכניסה לשימוע: קיים בסיס מוצק לשינוי כתב החשדות - וואלה!
השימוע של נתניהו החל; פרקליטיו: "עסקת טיעון לא על הפרק"
השימוע מתחיל - כל הפרטים
השימוע בעניין תיקי נתניהו נפתח היום ויימשך עד יום שני
היום ומחר יוקדשו לשמיעת טענות הסנגורים בנוגע לתיק 4000
עו"ד כספי: "סבור כי קיים בסיס מוצק לשינוי כתב החשדות"
עו"ד חדד: "מאמינים שלאחרי השימוע ייסגרו שלושת התיקים"
השימוע בעניין תיקי ראש הממשלה נפתח היום (רביעי) במשרד המשפטים בירושלים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי וסנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יחלו היום בדיון בטענות בנוגע לתיק 4000, פרשת "בזק-יס".
את ראש הממשלה מייצגים בשימוע פרקליטיו, יוסי אשכנזי (שותף במשרד הרצוג פוקס-נאמן) ועמית חדד, בתגבור עורכי דין ממשרדיהם, וכן עורכי הדין רם כספי וישראל וולנרמן, שהצטרפו לאחרונה לצוות ההגנה. במהלך ארבעת ישיבות השימוע יקבלו הסנגורים הזדמנות לשכנע את היועמ"ש כי לא נכון להגיש שלושה כתבי אישום נגד נתניהו.
עוד בוואלה! NEWS
לפני כניסתו לשימוע, אמר עו"ד כספי כי "אין לי ולו ספק קל שבמסגרת הליכי השימוע היועמ"ש יגבש החלטותיו באורך מקצועי וענייני, תוך התעלמות מוחלטת מרעשי הרקע מהפגנות בוטות ולחצים תקשורתיים". עוד הוסיף כי הוא "מייחס חשיבות רבה להליכי השימוע. אני סבור שקיים בסיס מוצק לשנות את פני הדברים כפי שהם מופיעים בכתב החשדות". לטענתו, "הנושא של הסדר טיעון או חנינה לא עלה כלל לדיון, גם לא בשיחות הפנימיות".
עו"ד חדד הוסיף כי "נציג בשימוע גם את הראיות שכולם מכירים וגם ראיות חדשות". לדבריו, "אנחנו מאמינים בהליך השימוע, ומאמינים שלאחריו ייסגרו כל שלושת התיקים".
בשבוע שעבר הודיע מנדלבליט כי נעתר לבקשת סנגוריו של נתניהו לקיים לא פחות מארבע ישיבות שימוע. היום ומחר יוקדשו לשמיעת טענות הסנגורים בנוגע לתיק 4000, במסגרתה חשוד ראש הממשלה בקבלת שוחד. ביום ראשון יישמעו הטיעונים בנוגע לתיק 1000 (פרשת המתנות), וביום שני יסתיים השימוע בטיעונים לגבי תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס). בשני התיקים האחרונים חשוד נתניהו בעבירות של מרמה והפרת אמונים. ראש הממשלה עצמו לא יגיע לשימוע, שכן הנוהג הוא שהחשוד אינו משתתף בישיבות אלה - אלא רק סנגוריו.
את המדינה מייצגים היועמ"ש מנדלבליט, פרקליט המדינה ניצן ופרקליטת מיסוי וכלכלה בן ארי, אשר ליוותה את התיקים עוד בשלב החקירה. אליהם התלוו גם גורמים משפטיים נוספים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות בתיקים. לאחר השימוע יחלו במשרד המשפטים בדיונים מרתוניים לגבי הטענות שיעלו סנגורי ראש הממשלה, כאשר ההערכות הן שייעשה כל מאמץ לקבל החלטה סופית לגבי התיקים עד לאמצע דצמבר - מועד פרישתו המיועד של פרקליט המדינה. ההחלטה הסופית אם להגיש כתב אישום, ובאילו סעיפים, תהיה של מנדלבליט עצמו.
השימוע יישאר בדלתיים סגורות
בשבוע שעבר ביקש נתניהו, באופן חסר תקדים, לערוך את השימוע בדלתיים פתוחות ולהעבירו בשידור חי. עוזרו הבכיר של היועץ, ד"ר גיל לימון, דחה את הבקשה במכתב תקיף. "הליך זה לא יוכל להגשים את תכליתו אם קיימת כוונה לנהל אותו כמו אירוע תקשורתי, ולא כשלב בעל חשיבות בהליך הפלילי", כתב. "הבקשה אותה הצגתם היא חסרת תקדים, ולמעשה, נעדרת כל ביסוס משפטי. כמעט והיינו אומרים כי הבקשה אינה מכבדת את הליך השימוע בפניו אנו עומדים".
במכתב הוזכרה גם העובדה כי לפני שבועיים היו אמורים סנגורי ראש הממשלה להגיש את עיקרי הטיעונים לשימוע בכתב, אך במקום זאת הגישו מסמך באורך עמוד יחיד, שלא כלל כל טענות לגופו של העניין. "הנחיות פרקליט המדינה קובעות כי יש להגיש את טיעוני החשוד בכתב קודם למועד השימוע", כתב לימון. "צר לנו שבמקום לקיים הנחיה זו, מצאתם לנכון להעביר מסמך קצר ביותר וחסר כל תוכן ממשי, ועתה מצאתם לנכון להוסיף ולבקש בקשה חסרת תקדים, מתוך ידיעה כי זו תידחה".
כתב החשדות, בו הודיע היועמ"ש לנתניהו כי נשקלת העמדתו לדין, נמסר בסוף פברואר - וחודש לאחר מכן הודיע מנדלבליט כי השימוע ייערך לכל המאוחר ב-10 ביולי. הפרקליטים שייצגו את ראש הממשלה באותה תקופה סירבו לאסוף את חומרי החקירה כדי להתחיל להיערך לשימוע עד שיוסדר תשלום שכר הטרחה שלהם - ולבסוף עזבו רובם את צוות ההגנה. נתניהו הגיע להסדר רק מול עו"ד חדד, שאסף את החומר באמצע מאי. אז גם הסכים היועמ"ש לדון בבקשת נתניהו לדחות את השימוע, ואף נעתר לה ודחה אותו למועד הנוכחי.
